Amir Gutfreund ist ein preisgekrönter Autor, dessen Werk aus persönlichen Erfahrungen und Familiengeschichte schöpft. Mit Tiefe und Sensibilität erforscht er Themen wie Erinnerung, Identität und die Auswirkungen der Vergangenheit auf die Gegenwart. Sein Stil zeichnet sich durch scharfe Einsichten und die Fähigkeit aus, komplexe menschliche Emotionen einzufangen. Gutfreunds Schriften bieten den Lesern eine einzigartige Perspektive auf die kraftvollen und beständigen Hinterlassenschaften des menschlichen Daseins.
Die bewegende Auseinandersetzung eines jungen Israeli mit den traumatischen Überlebenserfahrungen der älteren Generationen. Mit außergewöhnlichem Gespür für Details und sensibler Komik zeigt Gutfreund die Individualität der Holocaust-Überlebenden, die hinter den Ritualen der öffentlichen Erinnerungskultur ihres Landes immer wieder verloren zu gehen scheinen.
In this award-winning mystery by one of Israel's best-loved authors, a plot of vengeance reveals deeper truths about the complexity of being human. Coupon-clipping police superintendent Jonah Merlin thinks he has an open-and-shut case on his hands after the body of a beautiful woman is found discarded in a run-down building in Tel Aviv. All evidence points to two suspects, but finding them will require unorthodox methods to decode the cryptic words sprayed at every crime scene. As the body count rises, graffiti expert Rai Zitrin and precocious seventeen-year-old Zoe Navon agree to help Merlin uncover the connection between the killing spree and the words of Polish writer Bruno Schulz, who was murdered by Nazis seventy years ago. Why would a serial killer quote the famous author's poetic words of unrequited love? The search leads this unlikely trio on a race against the clock to solve the case before the killer has the last laugh...and the last bullet.
Journalist Leon Abramowitz never planned to immigrate to Palestine, but in 1922, after being sent to report on pioneers, he finds himself abandoned when his editor runs off with the paper's funds. This sets the stage for a narrative that follows Abramowitz and his two sons—one remaining in Europe, while young Haim joins his father, leading a group of orange pickers and destined for legendary status. The story also features Yehezkel Klein, an ex-underground activist who vows to protest against leaving his homeland; Lev Gutkin, a Russian armed with a gun after his assassination plot against Stalin fails with the dictator's death; David Bonhoeffer, a nomadic caretaker for the neglected; the late Naomi Riklin, who still influences her husband, Doctor Riklin; Rivka Abramowitz, who survives on lemons and spices; and Shmuel Klein, a medal-winner and pyromaniac electrician. This narrative serves as a counterpoint to the official Zionist story, focusing on those overlooked by history. It captures the complexities of human experience—anger, wisdom, despair, and love—while respecting the foundational myths of Zionism. Blending realism and fantasy, it deeply questions the purpose of existence in this land. Translated by Jessica Cohen from the Hebrew HaOlam, Ktsat Achar-kach.
Amir a Efi vyrůstají v rodinách poznamenaných holocaustem. Jejich dětství vládnou postavy dědy Lolka, válečného hrdiny a výstředního skrblíka, který podrobuje čajové sáčky "selekci", a dědy Josefa, učeného a svatého muže, který odmítá mluvit o minulosti. A tak jim nezbývá než pídit se po ní na vlastní pěst. Když dospějí, konečně se všechno dozvědí, ale i tak ale zůstane mnoho otázek nezodpovězených. Byla nacistická zvěrstva po zásluze potrestána? Jak pochopit ohavnost těch zločinů? Je rozdělení na oběti a viníky tak jednoduché? Jen svatí šli do plynu? Román Jídlo se nevyhazuje se citlivě a přitom s humorem vyrovnává s jedním z nejbolestivějších traumat izraelské společnosti. Zdánlivě autobiografický text, zalidněný desítkami historických i smyšlených postav, zpřítomňuje neotřelým poetickým jazykem hrůzy minulosti, jejíž stíny ovlivnily celou jednu generaci zachráněných.
בשישי בלילה אמיר מת. המטוטלת נעה מיֵש לאֵין. איש לא יוכל עוד לשאול אותו שום דבר, אף פעם, גם לא את הזעירה שבשאלות. המטוטלת הזאת לעולם לא חוזרת לאחור. הר האושר הוא היצירה המרכזית שעליה שקד אמיר בשנת חייו האחרונה. כפי שעשה לכל אורך דרכו האמנותית, הוא הלך בה הלאה מספריו הקודמים אל מחוזות חדשים, וברא לתוכה את דמויותיו הגוטפרוינדיות המופלאות, החיוניות להדהים, הנטועות בתוך חייהן הספרותיים באופן כה מוחשי עד שקשה להאמין שהן פרי דמיונו – שהרי אי־שם בעולם בוודאי ישנם או היו סבא לולק משואה שלנו, והדוד לוי מאחוזות החוף, וחיים אברמוביץ' מהעולם, קצת אחר כך, ומיכל מבשבילה גיבורים עפים, ושפר צור ממזל עורב, ויונה מרלין מאגדת ברונו ואדלה... הר האושר הוא לא סיפור על אושר. ברגעים רבים הוא מצחיק מאוד, אבל הצחוק הזה מבעבע בתוך קלחת של עצב. הוא ספר אופטימי מאוד, אבל האופטימיות שבו ניזונה מן החומר המפחיד של הרִיק. מככבים בו אישה ישראלית צעירה שמחפשת את דרכה המקצועית ואת דרכה בכלל, וגבר שוודי באמצע חייו, אקדמאי שחוקר את המשמעות המילולית המדויקת של טקסטים היסטוריים מרכזיים, ושני אלה מוטחים זה בזה באופן שיוצר שרשרת מרתקת של תגובות. הר האושר הוא ספר שנע בין חיפה לסטוקהולם, ובוחן את הקונפליקט שבין הפחד מהאחר לבין המשיכה אליו. זהו ספר שפורט על מיתרי המחשבה העמוקה, אך ככל ספריו של אמיר, מניע בראש ובראשונה את מצולות הלב. הר האושר הוא ספרו השביעי של אמיר גוטפרוינד, שמת בגיל 52, בתום שנה שבה חתר בכל כוחו אל הדברים שעוד רצה להספיק לכתוב, והותיר אחריו קהל עצום של קוראים ואוהבים.[הילה בלום]